טקס חינה • טקסי חינה

דף הבית אודותינו תלבושות אירועים טקס חינה המלצות עיצוב וציוד לאירועים סרטונים צור קשר

טקס חינה עדותיו ומקורותיו:                                                                                 תמונות בתחתית הדף

חִינָה או חֶנָה היא טקס הנהוג בקרב עמים שונים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, בקרן אפריקה ובאסיה (בין היתר בקרב חלק מעדות המזרח) לפני החתונה. בטקס זה צובעים החתן והכלה את ידיהם בצבע צמחי המופק מעלי צמח החינה למזל טוב. טקס זה ידוע אצל ביתא ישראל בשם "קשר טבעת" ("קֶלבֶת מָאסֶר") הנערך ערב לפני החתונה.

משמעות טקס החינה
בקהילות יהודיות ומוסלמיות רבות בימים שלפני החתונה נהוג לערוך את טקס החִינה המהווה מעין מעבר מחיים כיחידים לחיי זוגיות. בטקס מורחים בחומר אדום-כתום המופק מצמח ששמו העממי הוא "חִינָה" בצורה עגולה על כפות ידי החתן והכלה כרמז לצורתו של מטבע, כברכת שפע, יש הסוברים, שמקור המילה חינה הוא צירוף המילים למצוא חן, כך, שבערב החינה צריכה הכלה למצוא חן בעיני חתנה המיועד.

במסורת היהודית ניתן פירוש נוסף לשמה של החִנה, כרמז לשלוש המצוות בהן מצווה האשה :
חלה - מצוות הפרשת חלה מן העיסה
נִדה - מצוות הקשורות בטהרת המשפחה
הדלקת הנר - מצוות

צורת עריכת הטקס - טקסי חינה
את טקס החינה היהודי המסורתי נהגו לערוך לנשים ולגברים בנפרד. בחלק מעדות המזרח נוהגת משפחת החתן להביא לבית הכלה כמה ימים לפני החתונה עלים מיוחדים שאחרי שטוחנים אותם אפשר לצבוע בהם את הידיים והרגלים של הכלה. בטקס החתן והכלה נהגו ללבוש בגדים מפוארים, משובצים בזהב, שעברו בירושה במשפחותיהם. בטקס שנערך לכבוד החתן השתתפו קרוביו וחבריו, ובטקס שנערך לכבוד הכלה השתתפו קרובותיה וחברותיה. במהלך הטקס נמרחה החינה על כפות ידי המשתתפים ולעתים גם על כפות רגליהם. כיום טקס החינה נערך לעתים קרובות לחתן ולכלה יחד. ישנן אינספור וריאציות של טקסי חינה. הטקס משתנה מעדה לעדה בהתאם למיקומה הגאוגרפי, ולכל עדה טקס חינה הייחודי רק לה. כיום, טקס החינה מקובל מאוד גם בקרב עדות המזרח עדות מזרח אפריקה ומזרח אסיה. בחלק מן העדות מקובל אף שהכלה מושחת את שיערה בתערובת החינה במגעו עם השיער, הופך גם הוא לגוון נחושתי. החינה תורמת לחיזוק שורשי השיער ומונעת את נשירתו.

 טקסי חינה מרוקאית
על פי המנהג המרוקאי, נהוג לחגוג את טקס החינה יום לפני החתונה, בנות המשפחה והחברות מלוות את הכלה למקווה בריקוד ובשירים מסורתיים (פיוטים) בעברית וערבית. במקווה מגישים עוגיות ושתייה לנשים. בשובה של הכלה מהטבילה במקווה, לרוב, לבית הוריה, כאשר הוריה אחראים לטקס. הערב כולו מלווה במוזיקה מרוקאית מקורית ובתלבושות אותנטיות גם לגברים וגם לנשים. בטקס עצמו הנשים, לובשות תלבושות, שמלות (כפתן) , מבדים מבריקים ויקרים, הרקומים באלמנטים וברקמות מוזהבות ותכשיטים ואביזרים עשירים למיניהם, על ראשיהן כתרים או סרטי שיער תואמים. הגברים, אף הם לובשים כפתן וחובשים לראשיהם כובע בצבע ארגמן הנקרא תרבוש. הערב כולו מוקדש לחתן ולכלה. הזוג יושב יחד, לבוש כמיטב המסורת המרוקאית ואורחיהם משמחים אותם, מברכים ורוקדים ושירים לפניהם.

לקראת אמצע הערב בא הטקס.
מכינים את תערובת החינה, שמקורה בעלי הכופר המסמל שמירה מעין הרע ,
סגולה לפריון, אושר ושלמות בחיי הנישואין, בריאות וחיים ארוכים.
אם הכלה וחברותיה נוהגות למשוח את ידיהם של החתן והכלה בתערובת החינה
בעת מריחת החינה, החומר מכווץ את העור ומתקבל עליו גוון נחושתי-זהוב. השמחה בשיאה וכולם אוכלים, שותים ושמחים.

הורי הכלה עונדים לחתן תכשיט שקנו מראש במיוחד עבורו (שעון, צמיד או שרשרת) והורי החתן עונדים לכלה תכשיט זהב שקנו מראש עבורה. נהוג להזמין את כל האורחים לארוחת ערב בסגנון מרוקאי, הכולל את מיטב הבישולים: דגים, וקוסקוס- תבשיל המסמל ברכה ומזל, בסוף הערב, כולם מוזמנים להתכנס לשתיית תה עם נענע, בקנקנים מרוקאים (בראד)  ולאכול ממיני העוגיות, והמתוקים, כמיטב המסורת המרוקנית.

חינה טוניסאית
טקס חינה טוניסאית הוא מקורי לחלוטין, מזכיר במהותו את החינה המרוקאית, אולם יש שוני קל באופן הטקס, בצורת הלבוש ובמאכלים. בחינה טוניסאית עורכים תהלוכת נרות, בראש התהלוכה ניצבות האמהות של החתן והכלה, כשבידם נרות גדולים, האורחים מצטרפים לתהלוכת הנרות אף הם, עם נרות גדולים בידם. הנרות הם סמל לאור שיאיר על חיי הזוג החדש. הבגדים בחינה טוניסאית  ציבעונים ותוססים כיאה לתושבי ארצות המגרב, הכובעים של החתן והכלה בצבעי ארגמן ועיטורי זהב. והאוכל... האוכל הכל כך טעים וכל כך מיוחד, רק להיזכר בכמה מהם וכבר להזיל ריר "בריק" הוא "החטיף" הלאומי של יהודי ג'רבה ומרכיב חשוב בהצלחתם של מרבית האירועים המשפחתיים של משפחות יוצאות טוניס. להיט בטקסי חינה, אם להוסיף את ה"דבלה" ממחלקת המתוקים ויש לנו מתכון לאירוע מוצלח. בעבר נהגו להכין קוסקוס טוניסאי עם קינמון ריחני למשך כל ימי ההכנות לטקס החינה.

                                                   
החינה עצמה עשויה מחומר אורגני המצוי בעלי הכופר ומורכב משתי טבעות בלתי רוויות המתחמצנות לצבע אדום זהוב בתהליך כימי. לכל אחד מפריטי הלבוש המסורתיים משמעות סמלית חשובה עבור הכלה הנכנסת לחיי הנישואין: צמח החינה עצמו - מסמל בתולין. התכשיט הכבד מהחזה עד הבטן - מסמל כניסה לחיים כבדים שהכלה יכולה להפוך ליקרים ויפים. כובע ותכשיט לסנטר - הכלה נכנסת למסגרת - חיי הנישואין המשותפים. אבל - המסגרת יפה, והכוונה בזאת היא לומר - "שקלי מלותייך", כמו ששוקלים הכסף והזהב עלייך.
 
פעמונים על המצח בכובע - סמל לפריון. צבעם האדום של התכשיטים - בצבע האדום משתמשים נגד עין הרע, והוא גם סמל לקרום הבתולין בהתאם למסורת, על החתן לקנות בעצמו את הצבע הניתן על ידיו ועל ידי כלתו והוא נמרח על כפות ידיהם בצורה עגולה, כרמז לצורת מטבע - שהינה ברכת שפע.

 טקסי חינה - צמח החינה

חינה מופקת מעלים מיובשים של צמח החינה, הקרוי בשיר השירים "אשכול הכופר" 
 אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי, בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי. -שיר השירים א', פסוק י"ד

. זהו שיח נשיר שגבהו 1-6 מטרים הנפוץ באזורים טרופים וסוב-טרופים צחיחים למחצה באפריקה, אסיה וצפון אוסטרליה. חומר הצבע lawsone או hennotannic acid הוא מולקולה הנקשרת בתמיסה חומצית בקשר קוולנטי (קישור קבוע) לחלבון קרטין ולכן החינה צובעת ביעילות שיער, עור, ציפורניים ומשי הבנויים מקרטין והצבע יציב עד אשר תתחדש שכבת האפידרמיס או יצמח שיער חדש. lawsone בולע ביעילות קרינת UV הריכוז הגבוה של החומר הפעיל הוא בעלים ובפרט בעוקץ העלה.

החינה נראית כאבקה חומה ירקרקה אותה מערבבים עם מים ליצירת משחה המזכירה בוץ. החינה עצמה משמשת גם כתכשיר לצביעת שיער בגוון אדמדם ולצביעת ציפורניים בעדות המזרח. יש כאלו הנוהגים אף לעשות קעקוע מדומה הנצבע על העור.

מתכון לחינה
מתכון עתיק יומין להכנת חינהמקובל שאת החינה הייתה מכינה אישה רחבת לב, ברוכת ילדים, נכדים ונינים
וזאת בהסתמך על העובדה שרבים רואים ב טקס חינה,  סגולה לפיריון והצלחה.

 החומרים הדרושים:

  •  
  • 8 כפיות מיי ורדים
  • 3 שקיות תה
  • 2 כפיות ערק
  • 1 ענף של צמח רוטה (פיגם מצוי) עם הפרחים הצהובים 
  • 5 נרות גדולים
  • ובשמים
  • וכמובן בזמן הכנת החינה מי שמכין מברך את הכלה והחתן [עדיף שתעשה אמא של הכלה].
  • סוכריות דרג'ה  לקישוט

אז אך בעצם מכינים חינה?
מרתיחים מים בקומקום אליהם מוסיפים את שקיות התה, את הערק ואת מיי הורדים ליצירת ריח ניחוח נעים, שופכים את אבקת החינה לקערה לשם יוצקים את המיים החמים ומערבבים את הבלילה היטב עד שתהפוך בצקית.

העיצוב הסופי:
את החינה יוצקים לתוך קערה מזכוכית או נחושת. מסדרים בערמה מוסיפים עלי הרוטה נגד עין הרע. באמצע תוקעים את הנרות שיאירו את חיי החתן והכלה ובסוף מקשטים עם סוכריות דרג'ה מסביב למזל טוב.

1 קילו חינה אדומה  מספיק ל כ-300 אורחים. (ניתן לרכישה בחנויות תבלין).

1 2
קוסמת הממלכה שרית קסוטו עומדת לרשותכם. צרו קשר לתיאום פגישה, והיא בדרך לקסום אירוע חינה מרוקאית נפלא נוסף   חינה מרוקאית | חינות | ציוד לאירועים | טקס חינה | טקסי חינה| חינה |בגדי חינה
נבנה ע"י SMSITE - פתרונות אינטרנט, קריינות
שתפו את חבריכם בפייסבוק